לאפליקציה — בחינם״מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (במדבר כ״ד, ה׳)
בלעם בא לקלל, ויוצאת לו ברכה. מה הוא ראה? רש״י מסביר: הוא ראה שפתחי האוהלים לא מכוונים זה כנגד זה, כדי שאף אחד לא יסתכל לתוך האוהל של חברו.
הדבר שהכי הרשים את בלעם הוא הצניעות והשמירה: כל משפחה שומרת על הפרטיות שלה, וכל אחד שומר את העיניים שלו מלהציץ לאוהל של אחר.
אנחנו אומרים את הפסוק הזה בכל בוקר כשנכנסים לבית הכנסת. זו תזכורת: הבית היהודי נבנה על שמירה — של הבית, של העיניים, ושל הכבוד של כל אחד.
שבת שלום.
ב׳וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
ג׳וַיָּ֨גׇר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קׇץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ד׳וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כׇּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃
ה׳וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ר פְּ֠ת֠וֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּ֠ה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃
ו׳וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃
לקריאת הפרשה המלאה, עם הקראה בקול, באפליקציה ›
| ראשון | כ״ב, ב׳–י״ב |
|---|---|
| שני | כ״ב, י״ג–כ׳ |
| שלישי | כ״ב, כ״א–ל״ח |
| רביעי | כ״ב, ל״ט–כ״ג, י״ב |
| חמישי | כ״ג, י״ג–כ״ו |
| שישי | כ״ג, כ״ז–כ״ד, י״ג |
| שביעי | כ״ד, י״ד–כ״ה, ט׳ |
מיכה ה׳, ו׳–ו׳, ח׳