המנורה דלקה בכל לילה, מערב ועד בוקר, ובכל זאת התורה קוראת לה "נר תמיד". תמיד לא אומר בלי הפסקה. תמיד אומר בקביעות: בכל יום, באותה שעה, בלי לוותר.
וגם השמן היה צריך להיות "זך כתית": הטוב ביותר, הטיפה הראשונה מהזית.
כך בונים אור בחיים: לא בהתלהבות גדולה פעם אחת, אלא בנר קטן שמדליקים כל יום מחדש. פרק אחד, עשר דקות לימוד, תפילה אחת בכוונה. הקביעות היא שהופכת את הנר ל"תמיד".