התורה נגמרת במילים "לעיני כל ישראל". רש״י מסביר: זה הרגע שבו משה שבר את הלוחות לעיניהם, והקב״ה הסכים איתו.
מפתיע: הסיום של התורה מזכיר דווקא שבירה. אבל אחרי שבירת הלוחות באו הלוחות השניים, ויום הכיפורים, והסליחה. השבירה לא הייתה הסוף. היא הייתה ההתחלה של משהו חדש.
ובשמחת תורה, מיד אחרי שמסיימים, מתחילים שוב מ"בראשית". כל סוף הוא התחלה, וכל נפילה יכולה להיות פתח לבנייה מחדש.