כל מי שהסתכל פעם בלוח זמנים ראה שני זמנים לסוף קריאת שמע, אחד מסומן מג״א ואחד גר״א, ובדרך כלל יש ביניהם בין חצי שעה לשלושת רבעי שעה. ההבדל הזה לא טעות. הוא נובע משתי דרכים לחשב את אורך היום.
שעות זמניות
זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף השעה השלישית של היום. אבל ״שעה״ כאן היא לא שישים דקות. מחלקים את היום לשתים עשרה שעות שוות, ולכן בקיץ, כשהיום ארוך, כל שעה ארוכה יותר, ובחורף היא קצרה יותר. לזה קוראים שעות זמניות.
הגר״א והמגן אברהם
השאלה היא מתי היום מתחיל ומתי הוא נגמר. לפי שיטת הגר״א, היום נמדד מהנץ החמה עד השקיעה. לפי שיטת המגן אברהם, היום נמדד מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולכן הוא ארוך יותר ומתחיל מוקדם יותר, וממילא סוף השעה השלישית מגיע מוקדם יותר.
בפועל, זמן המג״א מוקדם, וזמן הגר״א מאוחר יותר. רבים מקפידים לקרוא קריאת שמע לפני זמן המג״א, ויש הנוהגים כגר״א. כל אחד ינהג כמנהג מקומו וכפי שהורה לו רבו.
למה הזמן זז כל יום
כי הנץ והשקיעה משתנים בכל יום ובכל מקום. בירושלים ובתל אביב יש הפרש של כמה דקות, ובין חורף לקיץ הפרש של יותר משעה. לכן לוח שנקבע פעם אחת לא מספיק, וצריך חישוב לפי המקום והתאריך.
באפליקציית שמירת הברית הזמנים מחושבים לפי המיקום שבחרתם, כל יום מחדש, ואפשר לקבל תזכורת לפני שנגמר הזמן.