לאפליקציה — בחינם״דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״ (במדבר ח׳, ב׳)
למה "בהעלותך" ולא "בהדליקך"? רש״י מסביר: צריך להדליק עד שהשלהבת עולה מאליה.
זה כלל גדול בחינוך ובכל עזרה לאחר: לא להחזיק אותו כל הזמן, אלא לעזור לו עד שהוא יכול לדלוק לבד. מורה טוב, הורה טוב וחבר טוב מדליקים עד שהאור עומד בכוחות עצמו.
וגם עם עצמנו: לא צריך התלהבות גדולה כל רגע. צריך להדליק מספיק זמן, בקביעות, עד שההרגל הטוב עומד מעצמו.
שבת שלום.
א׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
ב׳דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
ג׳וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
ד׳וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃ {פ}
ה׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
לקריאת הפרשה המלאה, עם הקראה בקול, באפליקציה ›
| ראשון | ח׳, א׳–י״ד |
|---|---|
| שני | ח׳, ט״ו–כ״ו |
| שלישי | ט׳, א׳–י״ד |
| רביעי | ט׳, ט״ו–י׳, י׳ |
| חמישי | י׳, י״א–ל״ד |
| שישי | י׳, ל״ה–י״א, כ״ט |
| שביעי | י״א, ל׳–י״ב, ט״ז |
זכריה ב׳, י״ד–ד׳, ז׳