לאפליקציה — בחינם״וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר״ (ויקרא א׳, א׳)
בספר תורה, האל״ף של "ויקרא" נכתבת קטנה. המפרשים מסבירים שמשה, בענוותנותו, רצה לכתוב "ויקר", כמו שה׳ נגלה לבלעם, כאילו במקרה. הוא לא רצה להראות שה׳ קורא לו באהבה. הקב״ה אמר לכתוב "ויקרא", ומשה הקטין את האל״ף.
האיש שדיבר עם ה׳ פנים אל פנים, הוא העניו מכל האדם. הגדולה האמיתית לא צריכה להיראות גדולה.
ענווה היא לא לחשוב שאני לא שווה. היא לדעת מה קיבלתי, ולא לצטרך שכולם יראו.
שבת שלום.
א׳וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
ב׳דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
ג׳אִם־עֹלָ֤ה קׇרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
ד׳וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃
ה׳וְשָׁחַ֛ט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָ֖ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְ֠הִקְרִ֠יבוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וְזָרְק֨וּ אֶת־הַדָּ֤ם עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
לקריאת הפרשה המלאה, עם הקראה בקול, באפליקציה ›
| ראשון | א׳, א׳–י״ג |
|---|---|
| שני | א׳, י״ד–ב׳, ו׳ |
| שלישי | ב׳, ז׳–ט״ז |
| רביעי | ג׳, א׳–י״ז |
| חמישי | ד׳, א׳–כ״ו |
| שישי | ד׳, כ״ז–ה׳, י׳ |
| שביעי | ה׳, י״א–כ״ו |
ישעיהו מ״ג, כ״א–מ״ד, כ״ג