לאפליקציה — בחינם״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה {ס}״ (ויקרא ו׳, ו׳)
האש על המזבח ירדה מהשמיים, ובכל זאת הכוהנים היו צריכים להוסיף עצים כל בוקר. אש מלמעלה צריכה עבודה מלמטה.
גם לכל אחד מאיתנו יש אש: רצון להתקרב, להשתפר, להיות טוב יותר. היא באה מלמעלה. אבל אם לא מוסיפים לה עצים — תפילה, לימוד, מעשה טוב — היא דועכת.
"לא תכבה": אפילו כשהיא חלשה, אסור לתת לה לכבות. גם ביום קשה אפשר להוסיף עץ קטן אחד. מחר האש תהיה גדולה יותר.
שבת שלום.
א׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
ב׳צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
ג׳וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
ד׳וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֙שֶׁן֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר׃
ה׳וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃
לקריאת הפרשה המלאה, עם הקראה בקול, באפליקציה ›
| ראשון | ו׳, א׳–י״א |
|---|---|
| שני | ו׳, י״ב–ז׳, י׳ |
| שלישי | ז׳, י״א–ל״ח |
| רביעי | ח׳, א׳–י״ג |
| חמישי | ח׳, י״ד–כ״א |
| שישי | ח׳, כ״ב–כ״ט |
| שביעי | ח׳, ל׳–ל״ו |
ירמיהו ז׳, כ״א–ח׳, ג׳; ט׳, כ״ב–כ״ג