רבי נחמן אמר: ״התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל״ (ליקוטי מוהר״ן חלק ב׳, תורה כ״ה). הכוונה לזמן קבוע שבו אדם מדבר עם ה׳ לבד, בשפה שלו, על החיים שלו.
מה זה בפועל
לא נוסח קבוע ולא סידור. מספרים לה׳ מה עובר עליך, כמו שמספרים לחבר קרוב: מה מפריע, ממה מפחדים, על מה מודים, מה רוצים לתקן. רבי נחמן הדגיש לדבר בשפה שמדברים בה ביום-יום, כדי שהדברים יצאו מהלב.
כמה זמן ואיפה
רבי נחמן המליץ על שעה ביום. מי שמתחיל, יכול להתחיל בחמש או עשר דקות. מקום שקט, ואם אפשר בטבע, בשדה או ביער. אבל גם חדר סגור או רכב חונה מתאימים.
כשאין מה להגיד
גם זה בסדר. אפשר לומר ״ריבונו של עולם, אני לא יודע מה להגיד״ ולחזור על זה. רבי נחמן אמר שגם מילה אחת שחוזרים עליה בכוונה היא התבודדות.
למה זה עובד
כשמדברים בקול, הדברים מתבהרים. הרבה אנשים מגלים שאחרי כמה ימים של התבודדות, הם רגועים יותר ויודעים טוב יותר מה הם רוצים.